קבוצת פיטרו הכט בע"מ נ' ליאופולד

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב מיום 28.7.13 (כב' השופטת מי-טל אל-עד קרביס) בו התקבלה תביעת המשיב כנגד המבקשת להחזר הכספים ששילם למבקשת עבור ספה ששני הדומיה נשלפים באמצעות מנגנון הרמה חשמלי המופעל על ידי סוללה (להלן: "הסוללה"), זאת מאחר והספה שסופקה לו אינה תואמת את מה שהובטח לו על ידי המבקשת קודם לביצוע הרכישה.

בפסק הדין חויבה המבקשת להשיב למשיב את הכספים ששילם לה עבור הספה בסך 32,432 ₪ בתוך 30 יום ושעל המשיב להשיב למבקשת בפרק הזמן הנ"ל את כל אשר סופק לו בהתאם לתעודת המשלוח (ספה וסוללה).

לאחר שעיינתי בבר"ע ובנספחיה, בפסק הדין ובתגובת המשיב לבר"ע, החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

בימ"ש קמא ישב על המדוכה שמע את טעוני הצדדים ובחן את הראיות, והעדיף את גרסת המשיב שבעת הרכישה הובטח לו על ידי נציג המבקשת שלסוללה אורך חיים שבין חצי שנה לשנה עד לצורך לטעון אותה מחדש בעזרת כבל חשמלי. זאת בין היתר בקבעו - על סמך קלטת ותמליל שהוגשו לפניו - שגרסה זו של המשיב נתמכה בדברים שמסר נציג המבקשת למשיב בשיחה שהוקלטה ביניהם לאחר הרכישה לגבי מה שהובטח למשיב בעת הרכישה.

ערכאה קמא מצאה שהמבקשת הבינה וידעה מהמשיב שהוא מייחס חשיבות עליונה לכך שלסוללה יהיה אורך חיים רצוף ארוך כפי שהובטח לו כאמור, באופן המצדיק - משלא היתה מחלוקת שהסוללה שסופקה למשיב מספיקה לפרק זמן קצר הרבה יותר משהובטח לו (ל 60 פעולות של פתיחה וסגירה במקום לפחות 300 פעולות כפי שהובטח למשיב) - השבה הדדית כפי שקבעה.

אוסיף שהמבקשת לא חקרה את המשיב בדיון על גרסתו. הלכה היא שהימנעות מחקירה נגדית בנושא עובדתי מהותי, ללא הסבר סביר, כבמקרה כאן, עלולה לפעול לחובת המבקשת.

אין עילה להתערבות בפסק דינה של ערכאה קמא המבוסס בעיקרו על ממצאים שבעובדה בהם אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב, גם לא במסקנה המשפטית שהסיקה מהעובדות, בפרט כאשר מדובר בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט לתביעות קטנות בו התערבות ערכאת הערעור תעשה רק במקרים חריגים (ראו גם: רע"א 3716/09 ג'אנה תעשיות ומשקאות בע"מ נ' מאזן עואד מסחר כללי בע"מ, 21.9.09).

בכל הנוגע לטענה בבר"ע לפיה שגה ביהמ"ש קמא משלא אפשר לעד להאזין להקלטה שהוגשה ולבחון את התמלול ולהתייחס אליה - עיון בפרוטוקול מעלה שטענה זו לא הועלתה בדיון שם מקומה, בו הוגשה הקלטת, המבקשת לא התנגדה בדיון להגשתה, ובנסיבות אלו אין מקום לדון בה בדיעבד.

לאור האמור לעיל בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקשת תשלם למשיב הוצאות הליך זה בסך 5,000 ₪.

הערבון שהופקד על פירותיו יחולט בהתאם על חשבון ההוצאות.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ד, 31 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: